מעולם לא היה קל יותר לפגוע בשמו הטוב של אדם. פוסט אחד בפייסבוק, הודעה בקבוצת וואטסאפ שכונתית או ביקורת ארסית בגוגל יכולים להגיע לקהל עצום, להישאר ברשת שנים ולפגוע בפרנסה, במשפחה ובנפש. חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 נכתב הרבה לפני עידן האינטרנט, אך בתי המשפט מחילים אותו גם על פרסומים דיגיטליים.
מהי לשון הרע?
לשון הרע היא פרסום שעלול להשפיל אדם, לעשותו מטרה לשנאה או ללעג, לבזותו בשל מעשים או תכונות המיוחסים לו, או לפגוע במשרתו ובעסקו. די בכך שהפרסום הגיע לאדם אחד נוסף מלבד הנפגע. פרסום ברשת חברתית, בקבוצת וואטסאפ ואף בסטורי חולף עונה בקלות על דרישת הפרסום.
עובדה מול דעה: הקו המכריע
ההבחנה החשובה ביותר בתיקי לשון הרע היא בין ייחוס עובדות לבין הבעת דעה. לכתוב "בעל המסעדה גנב לי כסף" זה ייחוס עובדה, שאם אינה אמת עלולה לעלות ביוקר. לכתוב "האוכל לא היה טעים לטעמי והשירות איטי" זו הבעת דעה וביקורת לגיטימית. הפסיקה מגינה בהרחבה על ביקורת צרכנית כנה, אך לא על המצאת עובדות ולא על השפלה לשמה.
ההגנות המרכזיות בחוק
- אמת בפרסום: הפרסום אמת ויש בו עניין ציבורי.
- תום לב: שורת מצבים המנויים בחוק, ובהם הבעת דעה על התנהגות הנפגע בעניין ציבורי, פרסום לשם הגנה על עניין אישי כשר ועוד.
- פרסומים מותרים: דיווחים מהליכים רשמיים ופרסומים מסוימים החסינים מטבעם.
מה ניתן לקבל בתביעה?
החוק מאפשר פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק, וכפל הפיצוי כאשר הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע (הסכומים צמודי מדד). כשמוכיחים נזק ממשי, כגון אובדן לקוחות, הפיצוי יכול להיות גבוה בהרבה. לצד הפיצוי ניתן לדרוש הסרת הפרסום, התנצלות וצו מניעה נגד פרסומים חוזרים.
מה לעשות מול פרסום פוגעני
- תעדו מיד: צילומי מסך עם תאריך, קישור וזהות המפרסם, לפני שהתוכן יימחק.
- אל תגיבו בהתלהמות נגדית, שעלולה להפוך גם אתכם לנתבעים.
- פנו לעורך דין לבחינת מכתב התראה: פעמים רבות די בו כדי להביא להסרה, להתנצלות ולפיצוי.
לסיכום
חוק איסור לשון הרע חל גם על פוסטים, הודעות בקבוצות וביקורות ברשת, ודי בכך שהפרסום הגיע לאדם אחד נוסף. ההבחנה המכרעת היא בין ייחוס עובדות לבין הבעת דעה, שעליה החוק מגן, ולצדה עומדות הגנות האמת בפרסום ותום הלב. הנפגע זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק, ולעיתים לכפל פיצוי, והצעד הראשון הוא תיעוד הפרסום ובחינת מכתב התראה.