אף אחד לא אוהב לחשוב על היום שבו לא יוכל לקבל החלטות בעצמו, בעקבות תאונה, מחלה או ירידה קוגניטיבית. אבל דווקא המחשבה מראש היא שמעניקה שליטה: ייפוי כוח מתמשך, מכוח תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, מאפשר לכל אדם בגיר וכשיר לקבוע מי ינהל את ענייניו ואיך, אם וכאשר לא יוכל עוד לעשות זאת בעצמו.
מה זה בעצם ייפוי כוח מתמשך?
זהו מסמך משפטי שבו אתם (הממנים) ממנים אדם אחד או יותר שאתם סומכים עליו (מיופה כוח) לקבל החלטות בשמכם בשלושה תחומים, כולם או חלקם: ענייני רכוש (חשבונות בנק, נדל"ן, השקעות), עניינים אישיים (מקום מגורים, טיפול יומיומי) ועניינים רפואיים. המסמך נערך ונחתם בפני עורך דין שהוסמך לכך על ידי האפוטרופוס הכללי, ומופקד אצל האפוטרופוס הכללי.
ההבדל מאפוטרופסות: הממנה קובע, לא בית המשפט
בהיעדר ייפוי כוח מתמשך, אובדן כשרות מוביל את המשפחה להליך מינוי אפוטרופוס בבית המשפט: הליך שאורך חודשים, כרוך בעלויות, בחשיפת מידע אישי ובפיקוח שוטף של האפוטרופוס הכללי, ולעיתים גם במחלוקות משפחתיות כואבות על השאלה מי ימונה. ייפוי כוח מתמשך מייתר את ההליך הזה: בחרתם מראש את האדם, הגדרתם את סמכויותיו ואף נתתם לו הנחיות מקדימות מפורטות.
מה כדאי לכלול במסמך?
- זהות מיופי הכוח וחלוקת תפקידים: אפשר למנות מיופה כוח לרכוש ואחר לעניינים רפואיים, ולקבוע מנגנון הכרעה במחלוקת.
- הנחיות מקדימות: למשל היכן תרצו להתגורר, איך לנהל נכס מסוים, למי להעניק מתנות ובאילו סכומים.
- אנשים מיודעים: קרובים שיקבלו דיווח על פעולות מיופה הכוח, שכבת פיקוח משפחתית חשובה.
- תנאי כניסה לתוקף: ברירת המחדל היא חוות דעת רפואית, אך ניתן לקבוע מנגנון אחר.
מתי כדאי לערוך ייפוי כוח מתמשך?
ייפוי כוח מתמשך ניתן לערוך רק כשאתם צלולים וכשירים. דחיית העריכה עלולה לסכל את האפשרות לערוך את המסמך אם חל שינוי פתאומי במצב הרפואי, ולכן ניתן וכדאי לשקול עריכתו בכל גיל בבגרות.
לסיכום
ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם בגיר וכשיר לקבוע מראש מי ינהל את ענייני הרכוש, העניינים האישיים והעניינים הרפואיים שלו אם לא יוכל לעשות זאת בעצמו, ובכך למנוע הליך מינוי אפוטרופוס בבית המשפט. המסמך נערך בפני עורך דין שהוסמך לכך ומופקד אצל האפוטרופוס הכללי, ויכול לכלול הנחיות מקדימות, אנשים מיודעים ותנאי כניסה לתוקף. ניתן לערוך אותו רק בעודו של הממנה כשיר, ולכן העיתוי חשוב.